קורות חייו
פרופסור אריך פרום (1900 – 1980), נולד בפרנקפורט, גרמניה, בן יחיד להורים יהודים אורתודוכסים ונצר לרבנים ידועים. בילדותו למד לימודי קודש ותלמוד אשר הטביעו בו את חותמם. בבגרותו, פנה ללימודי סוציולוגיה באוניברסיטת היידלברג. בשנת 1922 סיים את לימודי הדוקטורט.
לאחר מכן המשיך ללימודי פסיכיאטריה ופסיכואנליזה. בשנת 1926 נישא לפרידה פרום-רייכמן, רופאה ופסיכואנליטיקאית שהיתה מבוגרת ממנו ב11 שנים. (הזוג התגרש מאוחר יותר, ב1931).
פרום פתח את הקליניקה שלו בשנת 1927 וסיים את הכשרתו במכון הפסיכואנליטי של ברלין, ב1930. בין 1929 ל-1932 הספיק ללמד באוניברסיטת פרנקפורט.
בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, היגר לז'נבה ומשם המשיך ב1934 לארצות הברית. תחילה הוזמן להרצות במכון הפסיכואנליטי בשיקגו, אחר כך, בין 1935 ל1939 לימד באוניברסיטת קולובמיה והמשיך לעסוק בפסיכולוגיה ופסיכואנליזה ולהרצות באוניברסיטאות שונות ברחבי ארצות הברית. בשנת 1941 פרסם פרום את ספרו הראשון 'מנוס מחופש', שהביא להרחקתו מהאיגוד הפסיכואנליטי הבינלאומי ומהאיגוד הפסיכואנליטי האמריקאי.
בשנת 1944 התחתן פרום בפעם השניה, עם הני גורלנד, בת גילו.
בשנת 1950 היגר למקסיקו וקיבל שם משרת פרופסור באוניברסיטה הלאומית. הוא ייסד את המחלקה הפסיכואנליטית בבית הספר לרפואה באוניברסיטה ולימד שם עד פרישתו ב-1965. במקביל, לימד גם באוניברסיטאות מישיגן וניו יורק. בשנת 1952 התאלמן מאשתו השניה ושנה אחר כך נישא בשלישית, לאניס פרידמן שליוותה אותו כבת זוגו עד סוף ימיו. ב1956 פרסם את ספרו הפופולרי ביותר 'אמנות האהבה'.
בשנת 1974 היגר למורלטו שבשווייץ, ופרסם סדרה של ספרים. הוא נפטר בביתו בשנת 1980, חמישה ימים לפני יום הולדתו השמונים.
משנתו
אריך פרום היה הוגה דעות נודע. השפעתו ניכרת גם כיום, שנים רבות לאחר מותו.
הוא התמחה בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ופסיכואנליזה ופרסם שורה ארוכה של ספרים ומאמרים בתחומי הגות, מחקר ויצירה שונים.
נושאי כתיבתו רבים ומגוונים: פסיכולוגיה, פילוסופיה, דת, ספרות ולשון, מקרא, חברה, חינוך ועוד. בכל תחומי כתיבתו ניכרים אישיותו היצירתית, רוחו רחבת האופקים, פתיחותו ההומניסטית ומעורבותו האישית העמוקה. המפורסמים והמשפיעים ביותר בספריו הם 'מנוס מחופש' (1941) ו'אמנות האהבה' (1956).
מבחינה מקצועית, פרום הושפע מפרויד, שהדגיש את הלא-מודע, את הדחפים היצריים שלנו, ואת הנסיונות "לביית" את החייתי שבנו, וממרקס, שראה אנשים כמוגדרים ע"י החברה, ובעיקר ע"י המערכות הכלכליות בה. פרום הוסיף את רעיון החופש. לתפיסתו, אנשים יכולים להתעלות מעבר ליצריהם הביולוגים ומעבר למגבלות שהמערכות הכלכליות מטילות עליהם. פרום האמין שהחופש הוא סימן לבריאות נפשית, וכי בעיות פסיכולוגיות מסויימות בנות זמננו נובעות מהנסיונות האנושיים להימלט מחופש ולהתאים לדרישות החברה.
בספרו הנודע מכל 'אמנות האהבה', שנמכר במיליוני עותקים ברחבי העולם ונחשב לפורץ דרך, טוען פרום כי האהבה על סוגיה השונים – אהבה רומנטית ואירוטית, אהבת הורים לילדיהם, אהבת אחים, אהבת האדם את האל ואף האהבה העצמית – היא התשובה היחידה לקיום האנושי. ביכולתה לפתור את מכאובי דורנו המנוכר והבודד ולמוסס את המחיצות שקמו בין בני האדם.
ספריו
מנוס מחופש: ניתוח פסיכו-סוציולוגי על מבנה האישיות של האדם המודרני (1941)
אדם לעצמו: הדרכים למימוש עצמותו של האדם בראי האתיקה (1947)
פסיכואנליזה ודת (1950)
השפה שנשכחה: מבוא להבנת חלומות, אגדות-ילדים ומיתוסים (1951)
החברה השפויה (1955)
אמנות האהבה (1956 .
שליחותו של זיגמונד פרויד: ניתוח אישיותו והשפעתו (1959)
זן-בודהיזם ופסיכואנליזה (1960)
מעבר לאזיקי האשליה (1962)
לב האדם (1964)
הומאניזם סוציאליסטי (1965)
והייתם כאלוהים: פירוש רדיקלי למקרא ולמסורת הבתר-מקראית (1967)
מהפכת התקווה: לקראת ההומניזציה של הטכנולוגיה (1968)
משבר הפסיכואנליזה (1970)
האנטומיה של הרסנות האדם (כרכים א-ג) (1973)
בעלנות או מימוש עצמי (1976)
אי-ציות: מחשבות על שחרור האדם והחברה (1981)
