משנתו הכללית והיהודית של אריך פרום/ליאור טל שדה

סיכום

 

על שלושה דברים העולם הפרומי עומד: על החירות, על האהבה ועל יצירת חברה הומניסטית ושפויה. ושלושתם קשורים זה בזה ונסמכים זה על זה. ניתן לפרום לסכם עבורנו את הדברים בעזרת דברים שכתב על האדם ועל החברה בספרו "החברה השפויה".

 

האדם בחזונו של פרום - "האדם הבריא בנפשו הוא זה היוצר והבלתי מנוכר; הוא-הוא המתקשר אל העולם ביחס של אהבה ומשתמש בתבונתו כדי לתפוס את המציאות תפיסה אובייקטיבית; הריהו האדם החש עצמו כיישות אינדיווידואלית יחידה במינה, ובו בזמן הוא מרגיש עצמו אחד עם כלל בני-האדם; הבריא בנפשו אינו כפוף לסמכות אי-רציונאלית ומקבל ברצון את סמכותם הרציונאלית של המצפון והתבונה; הוא שרוי כל ימיו בתהליך של היוולדות מתמדת ורואה במתנת החיים את ההזדמנות היקרה ביותר"(28).

 

החברה בחזונו של פרום - "חברה שבה אין אדם משמש אמצעי להשגת מטרותיו של זולתו, כי אם תמיד וללא יוצא מן הכלל הוא מהווה מטרה כשלעצמה(29); ומכאן, חברה שבה שום איש אינו מנוצל, אף לא על ידי עצמו, למטרות החורגות מפיתוח כוחותיו האנושיים-העצמיים; חברה שבה האדם הוא המרכז, כאשר הפעילות המדינית והכלכלית כפופה כולה למגמת התפתחותו. חברה שפויה היא זו אשר בה אין לתכונות כתאוות-בצע, רכושנות ונארקסיזם ההזדמנות לשמש כאמצעי רווח חומרי ניכר או להגדלת היוקרה האישית של האדם. זוהי חברה אשר בה הציות לצוו המצפון נחשב לסגולה בסיסית והכרחית, לעומת האופורטוניזם והיעדר העקרונות הנחשבים כאנטי-חברתיים; חברה שבה היחיד מגלה עניין בבעיות החברה עד שאלה הופכות לענייניו האישיים, והתייחסותו לזולת אינה מופרדת מיחסיו בתחום הפרטי. יתר על כן, חברה שפויה היא זו המאפשרת לאדם לפעול במסגרת ממדים הניתנים לשליטתו ולהבנתו, להיות שותף פעיל ואחראי בחיי החברה, ובאותה המידה – השליט בחייו הוא. זוהי חברה המקדמת סולידאריות אנושית, ולא רק מתירה אלא גם ממריצה את חבריה להתייחס זה אל זה באהבה"(30).

 

אמן. 

​

                                                                                                                                                         

(28) שם, עמ' 276.

(29) דברים אלה כמובן משוחחים עם הצו הקטיגורי של עמנואל קאנט שנוסחו: "עשה את פעולתך כך, שהאנושות, הן שבך הן שבכל איש אחר, תשמש לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד". ראו "הנחת יסוד למטאפיסיקה של המידות".

(30) שם, עמ' 277.

                                                                                                                                                                                                                      

 

 

רשימת הספרים של פרום שהוזכרו במאמר ובהערות השוליים

אדם לעצמו, תרגם: מ.ד. בן-חיים, הוצאת אוצר המורה, 1976

אומנות האהבה, תרגם: אליהו דוד שפיר, הוצאת הדר, 1988

אי-ציות, תרגם: יותם שטיינבוק, הוצאת רסלינג, 2015

בעלנות או מימוש עצמי, תרגמה: שושנה צינגל, הוצאת רובינשטיין, 1983

החברה השפויה, תרגם: יורם רוזלר, הוצאת רובינשטיין, 1976

השפה שנשכחה, תרגם:יורם רוזלר, הוצאת רובינשטיין, 1973

והייתם כאלוהים, תרגם: יורם רוזלר, הוצאת רובינשטיין, 1975

לב האדם, תרגם: יורם רוזלר, הוצאת רובינשטיין, 1975

מהפכת התקוה, תרגם: זהר שביט, הוצאת מסדה, 1973

מנוס מחופש, תרגמה: תמר עמית, הוצאת דביר, 1992